למרות שקטרקט היא בעיקרה מחלה של הגיל המבוגר, היא עלולה להיגרם גם מחבלות בעין, שימוש בתרופות, שינויים מטבוליים וכן חשיפה ממושכת לשמש. כמו כן יש מצבים נדירים יותר של קטרקט מולד, מסיבות גנטיות בעיקרן, אך בכל מקרה הטיפול חייב לכלול התערבות ניתוחית כלשהי.
אפשרויות הטיפול לאחר ניתוח קטרקט כושל
כמובן שצריך לדון ספציפית בכל מקרה לגופו, אך באופן כללי יש מספר אפשרויות טיפול בסיבוכים:
- במקרי עליית הלחץ התוך-עיני – שימוש בטיפות עיניים ייעודיות (נפוץ יותר בחולי גלאוקומה).
- במקרים בהם הראייה ממשיכה להיות ירודה / קטרקט משני – השתלת עדשה חדשה או עדשה נוספת בניתוח חוזר.
- במקרים בהם מספר המשקפיים / הצילינדר השתנה – משקפיים חדשים, עדשות מגע או הסרת משקפיים בלייזר.
- במקרי זיהום ודלקות – ניתנת אנטיביוטיקה שבדרך כלל פותרת את הבעיה.
- במקרי בצקת קרנית כרונית (שלא חולפת לאחר כמה ימים) – יש לבצע ניתוח השתלת קרנית.
- במקרי היפרדות רשתית – מצב זה מאופיין בדרך כלל במעין "מסך ערפל" מול העיניים או ריבוי מוגזם של "קווים ונקודות", לעיתים בצורת "זבובים" שחולפים מול העיניים. במצב זה יש לגשת מיידית לרופא לתיקון כירורגי.
הרופא המטפל מספק הנחיות לאחר ניתוח, שאמורות לסייע להחלמה מהירה ותקינה. בכל מקרה של בעיות החורגות מעבר למצופה לאחר הניתוח, יש לפנות מיידית לרופא.
סיבוכים אפשריים במהלך ואחרי ניתוח קטרקט
התהליך מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, כאשר המנותח נמצא בהכרה מלאה. חרף המיומנות הגבוהה הקיימת בארץ בביצוע ניתוחי קטרקט – כמו בכל הליך כירורגי, גם הליך זה עלול להוביל לעיתים נדירות לסיבוכים ולכישלון בהשגת התוצאה הרצויה.
כמה מהסיבוכים העיקריים לאחר הניתוח:
- קטרקט משני
- צילינדר בעין המנותחת
- שינוי מספר המשקפיים למרשם גבוה יותר
- בצקת קרנית קלה או כרונית
- עליית הלחץ התוך-עיני
- זיהומים תוך-עיניים (אנדופתלמיטיס)
- דימום בתת הלחמית
- היפרדות רשתית
- פגיעה בראייה עד עיוורון מלא
למרות שהסיכוי לכך קטן מאוד – יש גם סיבוכים תוך כדי הניתוח, ובהם אובדן זגוגית, חוסר יכולת להשתיל את העדשה במיקום הנדרש, פתיחת קופסית אחורית בטעות, נפילת גרעין העדשה, כווייה בקרנית ועוד. סיבוכים אלו נדירים מאוד, ובייחוד כאשר מדובר באיש מקצוע ותיק ומנוסה בניתוחי קטרקט.
ההחלטה האם לבצע את הניתוח היא שילוב של מספר גורמים, ובהם שלושה עיקריים – ירידה משמעותית בחדות הראייה, הפרעה לתפקוד היומיומי של המטופל/ת ואי פתרון הבעיה באמצעות החלפת משקפיים.
בהינתן שלושת התנאים העיקריים הללו (ותנאים נוספים לפי שיקול דעתו המקצועי של המנתח), לא יהיה מנוס מלבצע ניתוח. מומלץ לא לחכות לרגע האחרון, מה שבעבר היה מכונה "קטרקט בשל", אחרת מסתכנים בסיבוכים נוספים ובהחלמה איטית יותר.
בהקשר זה ראוי לציין שלא כל מקרה של ניתוח קטרקט שהסתבך, מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית. תחילה יש להוכיח קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של המנתח, ובין הנזק שנגרם למטופל/ת.
חובה לספק קשר סיבתי שכזה, מכיוון שלעיתים נגרמים סיבוכים מסיבות שאי אפשר היה למנוע. הבדיקות המקדימות המתבצעות לפני הניתוח, מיועדות לאתר כל מצב שעלול לעורר סיבוכים בהמשך (למשל ניוון רשתית).
לקבלת ייעוץ לפני או אחרי ניתוח קטרקט – פנו לד"ר יחזקאל לוי >